top of page

ישיבת W בפעוטות וילדים

עודכן: 16 במאי

ילדים רבים נוהגים לשבת בישיבת W בה שתי הירכיים מסובבות פנימה, הברכיים כפופות וכפות הרגליים נמצאות בצידי הגוף. גננות והורים פונים אלי באופן קבוע להתייעץ בנושא, חלקם מודאגים כי שמעו שאסור לשבת בישיבה זו. בפוסט זה אנסה להסביר יותר על הישיבה הספציפית הזו, ולתת המלצות ליצירת שינוי באופן ידידותי לילד שימנע חיכוכים ומאבקי כוח מיותרים. בסוף הפוסט – סרטון!! הכנתי תקציר במיוחד, עם כל ההמלצות.



מהי ישיבת W: בישיבת W, כל החלק התחתון של הגוף מונח על הרצפה: האגן, הברכיים וכפות הרגליים (ראו תמונות מצורפות). חשוב לציין ולהרגיע כי תינוקות ופעוטות רבים מגיעים לישיבות ברכים ו-W כחלק מראשית ההתישבות והתנועה, והישיבה היא דינאמית – כלומר הילד אינו נשאר בישיבה הזו לאורך זמן אלא נע באופן שוטף בחדר. כדאי גם להבדיל מישיבת ברכיים בה האגן מונח על העקבים, וגם היא אינה ישיבת W.

שימו לב- זו אינה ישיבת W


מדוע יושבים ילדים בישיבת W?

חשוב להבדיל בין ישיבת תינוק שרק החל לעבור לישיבה עמידת ברכים וזחילה (שלרוב אינה באמת ישיבת W אלא רק ישבת מעבר בין מנחים והיא זמנית ולא עקבית), לבין ישיבת W עקבית של ילדים גדולים יותר.

רוב הילדים שבוחרים באופן קבוע ושגרתי לשבת כך בעלי גמישות רבה מהממוצע ולרובם גם מתח שרירי (טונוס) מעט נמוך. אותם ילדים מעדיפים את הישיבה הזו מפני שהיא מייצרת יציבות. היציבות הזו מיוצרת דרך צורת הישיבה ולא מתוך הפעלה של השרירים המייצבים.

בבקשה לא להיבהל: סביר להניח שהילדים עדיין נמצאים בטווח הטיפוסי הרחב של האוכלוסיה בהבט של גמישות ומתח שרירי, ולכן בכל דאגה פנו לפיזיותרפיסט התפתחותי (הסברים, תמונות וסרטון בנושא בסוף הפוסט, מבטיחה).

מהי הסיבה שישיבה זו אינה מומלצת?

בישיבה זו אין מספיק שימוש והפעלה של האזורים המייצבים של מרכז הגוף (שרירי ‘הליבה’). בנוסף, זו ישיבה שלא מעודדת תנועתיות ושינויי מנח (תנועתיות היא גם דבר טוב: כי טוב לשנות מנחים מדי פעם ולבצע סיבובי גוו -‘רוטציות’ וחציות קו אמצע עם הידיים- עוד על קו אמצע בפוסט הזה): האגן מאוד מיוצב במקום, הרגליים מאוד מייצבות אותו  ולכן לא מתאפשרת תנועתיות אגן ושינויים ורוטציות (‘פיתולים’ בגב).

סיבה נוספת קשורה לצמיחה ולבניית השלד והשריר. ליושב בה יש נטייה להישאר כך לאורך זמן. הזוית בירכיים הינה בסיבוב פנימי, והמנח בהן ובברכים מאריך שרירים מסויימים לעומת אחרים: ואנו יודעים כי בגילאים הצעירים עצמות ושרירי הרגליים עוברים צמיחה ושינויים טבעיים הן במבנה העצמות והן באורך השרירים, ואנו שואפים לאיזון שונה מזה שנוצר בישיבה זו.

לכן, אם זוהי הישיבה העיקרית של הילד לאורך היום ולפרקי זמן משמעותיים, מומלץ ליצור שינוי בה הישיבה הופכת לחלק ממגוון של ישיבות.


מה עושים אם הילד שלי נוטה לשבת זמן ממושך בישיבת W?

  1. ראשית, נושמים עמוק ולא נלחצים. 🙂 באמת, מפני שהמתח והלחץ סביב הנושא לא יתרמו לשינוי בדפוסי הישיבה של הילד. לעומת זאת אוירה נינוחה ומאפשרת מעודדת שינויים ולא מקשיחה עמדות.

  2. הקפידו לבדוק לפני הכל האם הילד אכן יושב רוב הזמן בישיבה זו. אם משחק בישיבות מגוונות, יש לגוף שלו הזדמנויות נוספות להפעלת השרירים המייצבים בגוו ולשמור על אורך שרירים תקין.

  3. הרבו בפעילויות מוטוריות מגוונות של הליכה, טיפוס על מתקנים בגני שעשועים, ריצה, רכיבה על אופניים (או אופני איזון לצעירים- פרטים בפוסט הזה) ושימרו על פעילות גופנית לאורך היום (אירגון הבריאות ממליץ על לפחות שעה ביום! גם אם בשני מקטעים של זמן).

  4. עודדו את הילד לגוון ולשבת גם בישיבות אחרות- ישיבה צידית, ישיבה עם רגליים ישרות לפנים וישיבה מזרחית (ראו בסיום הפוסט את סרטון הדרכה ).

  5. אל תאמרו לילדכם –  “שב יפה!”. סגלו משפטים חיוביים, כגון- “בוא נשב עם הרגליים קדימה שיהיו ארוכות וחזקות”

“בוא ניקח לפנים את הרגליים (לישיבה מזרחית) ונשמור על גב ארוך וחזק”.


זיכרו: סביר להניח שיהילד יתעייף במהירות מהישיבות האחרות, שכן הן דורשות מאמץ ועבודת שרירי ‘ליבה’. לכן: בהדרגה ובסבלנות. אל תאנחו בייאוש כשחוזר לישיבת W, אלא נזכיר לעצמנו שאנו יוצרים תהליך חיובי, ושינוי לוקח זמן- הרבה זמן. לתמיכה העזרו בפיזיותרפיסט/ית התפתחותי לתמיכה (פרטים בסעיף 7).


6. הדרך היעילה ביותר לשנות את הישיבה היא ליצור באופן עקיף סביבה שמעודדת שינוי בישיבה. אם המשחקים נמצאים באופן קבוע על הרצפה, הנטייה תהיה לשבת באופן כפוף. מצב זה מעודד ילדים שמראש מעדיפים את הישיבה הזו, לשבת כך. אולם, אם המשחק מעט מוגבה – פתאום אפשר לשחק על הברכיים.

עמידת ברכיים הינה עמידה מאתגרת, מאריכה שרירים ומייצב שרירים סביב מפרקי הירך והברך, ועבודה טובה של שרירי הליבה!.

למשל, משחק קלפים על השולחן בסלון – לכם ההורים יהיה נוח לשבת ישיבה מזרחית מול השולחן בגובה הנ”ל, ולילד תהיה סיבה לעמוד על ברכיו.

7. ילדים שנוטים לשבת בישיבת W פעמים רבות בעלי גוו חלש וגמישות יתר. ולכן, אני ממליצה בחום לשקול  פיזיותרפיס/טית התפתחותי (וודאו כי ילדכם מטופל על ידי איש מקצוע מורשה משרד הבריאות!) להתייעצות, לעיתים חד פעמית.


אני משוכנעת שלפיזיותרפיסט/ית ההתפתחותי.ת

יהיו תובנות נוספות ורעיונות נהדרים ספציפיים לילד שלכם,

לחיזוק הגוף שלו ולשיפור היציבה.

חשוב לדעת כי זהו המקצוע האמון על התפתחותו המוטורית של הילד.

משום כך יש לפיזיו התבוננות מעמיקה ורחבה על הבטים רבים בהתפתחות כולל הפנייה לרופא בעת הצורך.

וודאו כי מי שמטפל בילדכם בעל מקצוע, הכשרה מספקת ובעל רשיון משרד הבריאות.


 נעודד את  הילד לשבת בישיבות נוספות, שיאפשרו לגוף להזדקף, ולתת לרגליים מנח נוסף וישמור על טווחי התנועה של המפרקים: למשל, ישיבה על שרפרף, או ישיבה מזרחית כשהמשחק מול השרפרף למשל,

כל הדוגמאות בסרטון הזה :


יש לכם שאלות נוספות? כיתבו לי פה בתגובות, או בדף שלי בפייסבוק.

להתראות, גליה

רוצים לקבל התרעות במייל על פוסטים חדשים? אין ספאם. השאירו פרטים בתחתית האתר


יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם. זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.


Comments


bottom of page