איך ללמד את הילד שלי לסדר את הצעצועים?

וואו, כמה משחקים וכמה בלאגן! הכל על הרצפה ומאיפה להתחיל בכלל לסדר?!?. הרבה פעמים קשה לגייס את הילדים לעזור לסדר, ולפעמים בכלל בא לנו לסדר לבד, בשקט, וזהו. אבל, לסידור המשחקים יש גם יתרונות התפתחותיים!

אם אנחנו רוצים “זמן איכות” עם הילדים שלנו, יש מצב שהסידור של המשחקים יחד עם הילדים יכול להיות הפנינה החיובית, הלימודית וההתפתחותית המשמעותית של היום.

הפוסט הבא מרחיב רעיון שהעליתי בפרופילים שלי בפייסבוק ובאינסטגרם, ואני אתן דוגמאות מפעוטות קטנים ועד ילדי גן:

שימו לב. ההצעות שעולות פה הן של פעילות משותפת עם ההורה. ולכן אם אתם ממהרים לארוחת ערב ולמקלחת, הילד רעב (או אולי אתם?), זה כנראה פחות יתאים. נסו להתחיל מחר, עשר דקות לפני. מבטיחה שיהיה שווה את ההשקעה.

גילאי שנה – שנה וחצי

יש מטרות התפתחותיות רבות בללמד את הילד לסדר את הצעצועים מגיל צעיר. ראשית, טוב שאזור המשחק לא יהיה מלא ועמוס מדי בצעצועים. עומס ויזואלי וריבוי אפשרויות לא יתמכו בהתפתחות המשחק, אלא יציפו. מומלץ להחליף את המשחקים לאורך היום, או השבוע, ולהניח כמות לא גדולה שתהיה נגישה למשחק וחקירה.

בפעוטות צעירים ממש, לשים בתוך התיבה/קופסא זו פעילות בפני עצמה, והסידור הוא חלק מרצף פעולות בהן ההדגשה היא על מושגי יסוד חשובים כגון – ׳עוד׳, ׳בפנים׳ ׳די/נגמר׳. ההבנה שמסדרים לפני הפעילות הבאה מארגנת לקטנצ׳יק בן השנה וחצי את ההתחלה והסוף של כל פעילות, והבנה של סדר יום ורצף (מסדרים והולכים לשטוף ידיים ולאכול,למשל).

סדר יום חשוב מאוד לילדים, וסידור קבוע לפני פעילות קבועה עוזרים לילד להתכונן לשלב הבא של היום. יתכן שניתקל בהתנגדויות קבועות מצד הילד, ואולי הסיבה היא קושי עם מעברים בין פעילויות. אם נשקיע בארגון כחלק מפעילות משותפת ונינוחה (ואולי שיר קבוע ברקע שנזמזם שקשור לעניין הסידור), נוכל לעזור לילד שלנו להתרגל לסדר היום ולמעברים האלו בין הפעילויות.

פעוטות – גילאי גן צעירים

חלוקה לקבוצות- ברגע שהמשחקים של הילד שלכם עלו מדרגה, הם מגוונים יותר- ויש קוביות, הך פטיש, מכוניות, פאזלים, כלי אוכל, כלי עבודה ועוד, החלוקה לקופסאות שונות לפי נושא תעזור לילד שלכם גם לארגן ׳קטגוריות׳. לכן מומלץ שלא כל הצעצועים יכנסו לתיבה ענקית ללא סדר. כך גם יהיה קל יותר לפתוח משחק ולמצוא את כל החלקים שלו.

ננסה לארגן יחד לפי קבוצות. נסו שסידור לפי הקבוצות יהיה בנחת, ניתן להרחיב אוצר מילים תוך כדי, על ידי מתן תאורים (מכונית אדומה, גדולה, קטנה). הרחבת המושגים (מאוטו – יש לנו הרחבה למכונית,טרקטור, אוטו משטרה וכו’).

אבל- הסידור המשותף הוא לא חידון, ילדים פחות נענים לחידונים, אלא למשחק, שיח משותף וסידור יחד. לפעמים כדי שהילד יתגייס צריך לשבת לידו, לשנות את טון הדיבור (למשל כשאומרים “גדווווול”), ולזכור שלא כולם יסדרו בישיבה שקטה ללא תזוזה. יש ילדים פעילים יותר ועדיין, תוך כדי שוטטות בבלאגן הם מקשיבים לכם ונהנים לקחת חלק. אתם מכירים את האופי של הילד שלכם, ומה הקצב שיתאים יותר לשיתןף פעולה מיטבי. לא לשכוח שהמטרה היא פעילות משותפת. בנחת. נשבח את הילד על כך ששומר על הצעצועים שלו דרך הנחה יפה בקופסא.

לפי הגיל, ההבנה והענין, הנה רעיון למשחק: באנגלית קוראים לזה “אני מגלה” – I SPY WITH MY LITTLE EYE- “אני רואה משהו שיש לו גלגלים והוא בצבע…צהוב!” והילד מחפש בבלאגן ומוצא אוטובוס צהוב!. עכשיו נשים את כל המכוניות בתיבה של האוטובוס, יחד. פשוט, בנחת, להדגיש את עניין מה מתאים למה, ולמה).

משחקי דמיון

פעוטות: אפשר לדובב בובה שמסדרת יחד עם הילד הצעיר (מדהים איך ילדים צעירים ממש אוהבים לדבר עם בובה!) החזיקו בובה אהובה ודברו בקול שונה – זה ייצור ענין מחודש של הילד במשימה והתגייסות רבה יותר, עם צחוק והנאה. כנסו לדמות, היו יצירתיים – המאמץ משתלם ובעצם, תתאמצו פחות.

עם ילדים יותר גדולים, לפעמים קשה לגייס אותם לארגון הבלאגן. העומס הויזואלי מלחיץ, ונראה שלסדר כל כך הרבה בלאגן זו משימה בלתי אפשרית! אבל ילדי גן משחקים ומפתחים משחקי דמיון, ולכן אפשר להמציא משחקי דמיוני לסידור וארגון. משחק מומלץ: הילדים הופכים לרובוט מסדר (בהשראת השואב הרובוטי כנראה), בצורת ילדים, ובכל פעם שההורה ״מפעיל״ אותם, באופן פלאי הילד נעלם (תמיד הם בדיוק יצאו לאנשהו וספרו לרובוט המארגן איזו החמצה, ועל הילד המקסים שלא יצא לו לפגוש). הילדים שנכנסים לדמות מטעינים את עצמם, מדברים בקול רובוטי ומקבלים מההורה מחמאות על הדגם המשוכלל שהם. אם זה תופס, מובטחת חוויה מהממת, שזוכרים גם עשור אחרי..

באמת שאין צורך בתחפושת, אנחנו רוצים לסדר! פשוט, אהבתי את התמונה.

הערה חשובה בהקשר של משימה שנראית ענקית “ושצריך לסיים”: שלבו את הילד במשימות הבית, קיפול כביסה, ריקון המדיח, ארגון הבגדים בארון. אלו בעצם, משימות שנראות שנראות ענקיות ואולי לא יגמרו לעולם בעייני ילד צעיר. בזכות התרגול הקבוע, הם לומדים להתמודד ולתכנן. לכל ילד יש את הדרך, השיטה שלו ואפשר ורצוי לשוחח ולשמוע מהם: מה השיטות שלהם לרוקן את המדיח, למשל: ממה הם מתחילים? כמה זמן זה לוקח?. כשאנחנו שואלים שאלות כאלה, אנחנו גם עוזרים לילד דרך התשובה להבין בעצמו מה האסטרטגיות שלו, וגם לקבל מאיתנו הערכה על ההשתתפות והתרומה שלו בבית. ואולי גם נגלה כמה טיפים טובים.

מחמאות

החמיאו לילד בארוחת הערב המשפחתית, מול כל המשפחה, על כמה יפה הוא ארגן את השולחן לארוחה, רוקן מדיח, סידר את המשחקים היום. הדגישו את הערכים מאחורי הסידור – שמירה על משחקים, התמדה במשימה, שמירה על הבית כמקום נעים. “כל הכבוד שאתה שומר על הצעצועים בקופסאות, ככה הם לא נעלמים ותוכל למצוא אותם מחר” וגם התמדה במשימה “היתה לנו הרבה עבודה אבל התחלנו וסיימנו מהר ובכיף”. החמיאו לילד כמה נעים לסדר איתו, כשהוא ואתם יחד (הוא לא “עוזר” – הוא מסדר!) וכמה נעים כשהחדר מסודר ויש מקום לשבת על השטיח, למשל.

לסיכום, עם כל הקושי שיש לכולנו עם ארגון וסידור המשחקים, יש לכך חשיבות התפתחותית רבה. למידה של מושגים, מסוגלות של ביצוע משימה מתחילתה ועד סופה, יכולת חלוקה לקבוצות, פיתוח הדמיון, וערכים של אחריות, שמירה על חפצים ועל הבית שלנו. אז נכון. כשהם צעירים, אנחנו צריכים להיות איתם בסידור, אבל הרווחנו, זו בעצם היתה הפעילות המשמעותית שלנו איתם היום.

עכשיו תגידו, יש מצב שעשיתי לכם חשק להתחיל לבלגן, כדי לסדר? ;)

בואו להרצאה לגילאי שנה עד שלוש לקבל עוד רעיונות וכלים

להתנהלות עם פעוטות צעירים:

מקווה שקיבלתם רעיונות טובים,

להתראות, גליה.

יש לציין כי הפוסט אינו בא לתת המלצות רפואיות ספציפיות,

ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים ועם הפיזיותרפיסט ההתפתחותי שמטפל בילדכם.

זהו פוסט אינפורמטיבי שבא לשפוך אור באופן כללי

ואינו תחליף לבדיקה והדרכה של אנשי מקצועות הבריאות המורשים.