הורים רבים לא יודעים (או מקבלים הדרכה מוטעית) שאם התינוק זוחל לאחור משהו לא בסדר. אבל זחילה לאחור היא טבעית בתהליך התנועתי לקראת זחילה, תהליך אשר מלא באתגרים תנועתיים, תחושתיים, רגשיים וקוגניטיביים. בפוסט הבא אפרט למה מתרחשת זחילה לאחור, למה זה בסדר, ומה מומלץ לעשות כהורים שרוצים לקדם את התינוק שלהם,
אבל - לא כמאמני כושר קשוחים; אלא ביצירת סביבה תומכת התפתחות (פיזית תקשורתית קוגנטיבית ורגשית).
האם נדמה לכם שהתינוק מתוסכל בשלב הזה? ממש לא בטוח שזה תסכול שצריך לחשוש ממנו, יש פה מוטיביה אדירה שצריך לתמוך בה, והמון אתגרים אובייקטיבים, אז בואו נעלה כמה נקודות בנושא:
זחילה לאחור נובעת מכך שעדיין קשה להעביר את משקל הגוף לפנים, אבל יש רצון להגיע לעבר משחק.
זחילה לאחור וסיבובי ציר הם בדרכ מה שנראה לפני התחלה של זחילת גחון.
לא חייבים לזחול גם גחון וגם שש.
עכשיו הדרכה התפתחותית לגבי זחילה לאחור:
1. זחילה לאחור- עזרה דרך תקשורת
אם נרצה לעזור לתינוק להבין מה קורה פה ולא סתם נהיה בעמדת מאמן הכושר, נפזר משחקים לאורך המשטח כדי שבכל מקרה הילד ימצא משהו ויקשר בין תנועה לגילוי, לחקירה.
נשב לידו ונעודד אותו. אם נראה מתוסכל פשוט נעזור ונדבר;
״רצית להגיע לדובי? והגעת לכדור?״ ואז נציע- ״אמא תביא את הכדור?״
נחכה לסימן
ואז כמובן לתת לו ״הנה כדור!״
-הופ, רגע, מה קרה? –
הפכנו את אימון הכושר למשחק משותף וקסם של תקשורת.
ומה קרה?
הילד למד שיש על מי לסמוך, שתנועה מביאה לחקירה אבל תקשורת זה הבסיס להכל. שווה לי להקשיב, להביע רצונות, אני נחשב ומקשיבים לי ועוזרים לי כשאני מסמן להם.
ההורים שלי הם לא המאמני כושר הקשוחים שלי, ולא מפעילים את גופי כבובה על חוט (אין לזה שום ערך בלמידה מוטורית), ההורים שלי שם בשבילי וכיף לי ללמוד את עצמי והעולם.
2. עזרה דרך ארגון סביבה
משטח קשיח, רגליים יחפות יעזרו לדחוף ולחזק את הכתפיים.
לא אין צורך ממשי בצעצועים “מעודדי זחילה” מתוחכמים, בעצם כל בקבוק מים, יעשה את העבודה. שימו לב לא להרחיק מדי את המשחק, ואם התינוק הגיע – תנו לו לחוות את ההצלחה!
אל תרחיקו בלי שנגע ושיחק זמן מה. זה לא אימון כושר, זו למידה משמעותית. הנה פוסט קצר מהאינסטגרם שלי בנושא:
את המשחקים האלו אגב תוכלו למצוא, במחירים מעולים בדף ההמלצות שלי באמזון.
3. עזרה דרך תנועה
למרות מה שמספרים לכם בכל מיני “הדרכות”, ממש אין צורך בלחיצות, דחיסות רגלים למשטח וכל מיני נוספים.
אפשר, וממש רק אם הילד בענין, קצת נדנוד עדין על שש ואז מייד לשלוח אותו למשימה להגיע לדובי.
תרגילים יתנו רק כשיש צורך טיפולי ברור ממטפל התפתחותי מורשה (פיזיותרפיסטית התפתחותית).
4. עזרה דרך הלב – תמיכה רגשית התפתחותית משמעותית
כן, #סביבהתומכתהתפתחות זה לא רק לשים רהיטים קופסאות וצעצועים אלא הסביבה הרגשית התומכת מסביב.
ולכן שבו ליד התינוק שותפים לחוויה ולא כמאמני כושר שמסמנים בטבלה הצלחות ויעדים. השתתפו בחוויה הרגשית, תמכו בתינוק והתפעלו מכל התנועות החדשות שמנסה.
הוא משקיע מאמץ אדיר בלהבין איך להפעיל את הגוף הזה, ובמקביל הגוף שלו עדיין לא בשל ועדיין מתפתח (ואינו דומה אפילו טיפה לגוף המבוגר). אתם לא יכולים באמת להרגיש על הגוף שלכם מה הוא עובר (גם אם משכיבים אתכם על הבטן ומנסים לתת לכם להרגיש, כי זה פשוט לא עובד ככה!) אבל להיות שם ולהשתתף בחוויה. לתמוך במילים, בעיניים אוהבות, בעזרה כשצריך. אתם יודעים מתי צריך.
-טוב, נו, השאלה הזו – “ומתי זה יעבור?”
אם תוך שבועיים- שלושה אין שינוי והתינוק מתמיד בזחילה לאחור, פנו בשמחה לפיזיותרפיה התפתחותית. למה בשמחה? כי פיזיותרפיה היא מקצוע של מומחי תנועה והפיזיותרפיה ההתפתחותית היא התחום המוביל בעולם לאבחון וטיפול באתגרי תנועה והתפתחות. אז בטוח תקבלו הדרכה מעניינת ומקצועית.
הפוסט הזה נכתב כדי לסייע לכם, ההורים לפתח התבוננות התפתחותית ורב תחומית בהתפתחות (המוטורית) של התינוק. רוצים עוד?
בואו להנות מהסדנאות ההתפתחותיות של לשבת לקום -מהבית שלכם, בלייב, כל הידע בלי אימונים וללא תרגילים.
לפרטים לחצו על התמונה:
